ד״ר יהויקים פאפוריש

ד"ר יהויקים פאפוריש

(1992-1906)

paporishיהויקים פאפוריש נודע בזכות תרומתו הגדולה לחינוך והוראת הגיאוגרפיה, בעשרות ספרי הלימוד הקלסיים על חבלים שונים בעולם, שחיבר במשך שנים ארוכות, החל משנות הארבעים.

הוא נולד בגליציה למשפחה חילונית-ציונית, והיו לו עוד שלוש אחיות. בגיל בית הספר היסודי עבר לוינה ולמד בבית ספר כללי, ובראשית מלחמת העולם הראשונה נכנס ללמוד בגמנסיה כללית, שבה היה דגש על לימודים קלסיים, כולל שפות יוונית ולטינית. בשנת 1924 סיים את לימודיו וקיבל תעודת בגרות.

במקביל לחינוך הכללי, אביו דאג לחינוך הציוני, ושכר עבורו מורה פרטי ללימוד עברית ותנ"ך, החל מגיל בר המצווה. באותה העת נכנס לתנועת "השומר הצעיר בוינה", בה הרבה לטייל בהרי האלפים, ובאיזורי יערות אחרים באוסטריה. אהבתו לטיולים היתה גדולה, ועד גיל 18, כבר טייל ברב רובה של מערב אירופה ודרומה. כניסתו ללימודים באוניברסיטת וינה, ללימוד גיאוגרפיה והיסטוריה, היו פועל יוצא של אהבתו לטיולים ולנוף. מאחר ותכנן לעלות לארץ, הוא למד במקביל גם חינוך, כי התכוון לעסוק בארץ בהוראה. בלימודיו אלה המשיך עד שסיים את התואר השלישי. בשנת 1929, סיים את עבודת הדוקטורט שלו, שהיה בנושא "הגיאוגרפיה הרגיונלית של אגן וינה". גישה מחקרית שדגל בה עד סוף ימיו.

בהיותו באוניברסיטה הצטרף לאגודת ספורט "הכוח וינה", והיה פעיל בתנועת "החלוץ", ופעיל בתנועה הציונית ואף השתתף בקונגרסים הציוניים של סוף שנות העשרים. בהם נפגש עם אישים מרכזיים כמו משה שרת וישראל גלילי שדחפו אותו לעליה לארץ. ואמנם מששמע על הטבח היהודי בחברון, 1928, החליט לעלות לארץ, ובאוקטובר 1929 הוא מגיע ליפו.

על פי עדותו של יהויקים, הדבר הראשון שקנה בארץ היה ספרו של אברהם ברוור "הארץ", שהופיע באותם ימים. ספר זה, השלים את ידיעותיו בגיאוגרפיה של הארץ, אותן רכש עוד בהיותו בוינה, ומתוך הכרות עם העבודות המדעיות שנעשו בארץ, כגון הסקר של ה PEF. כדי לשפר את הכרת הארץ, ואת ידיעותיו באנגלית ויהדות, עלה בשנת 1930 לאוניברסיטה העברית בירושלים, עבד כעוזר אצל פיקרד. לאחר כשנתיים קיבל משרת הוראה בבית הספר בכפר מאיר שפיה, כמחנך וכמורה למקצועות כלליים. שם הכיר את נתן שלם, והמשיך לטייל איתו עוד שנים רבות בארץ וברחבי המזרח התיכון.

באמצע שנות השלושים, יצא פאפוריש לסיור בברית המועצות, בדרכו להשתלמות בלונדון אצל D.Stamp בתחומים של גיאוגרפיה רגיונלית וכלכלית. עם חזרתו לארץ, בסוף שנות השלושים, הקים יחד עם מורים נוספים את בית הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. בו ניסו ליישם רעיונות חדשים בחינוך, ובו עבד עד שפרש לפנסיה בשנת 1972.

לצד פעילויות ההוראה, בזמן מלחמת העולם השניה, היתה לו פינה קבועה ברדיו בנושא הגיאוגרפיה של המזרח התיכון, וכאשר פורצת מלחמת השחרור הוא מגוייס "להגנה", ומשרת בחיל המודיעין. במקביל הוא משמש גם כפרשן ברדיו בנושא הקרבות בארץ והקשרן הגיאוגרפי.

בשנת 1955/6 הוא יוצא לשנת שבתון לארה"ב, שבמהלכה אסף חומר לכתיבת ספרו המונומנטלי על הגיאוגרפיה הרגיונלית של ארץ זו. במשך השנים השתתף בקונגרסים גיאוגרפים בארץ ובחו"ל, ובמקביל סייר ברחבי העולם באזורים נידחים באותם ימים כמו מרכז אפריקה, מרכז אסיה ועוד.

תפיסתו הגיאוגרפית של פאפוריש ניזונה מהרקע האקדמי שבה צמח – וינה של ראשית המאה. הוא היה חניך האסכולה הדטרמניסטית בגיאוגרפיה, וראה בגיאוגרף את איש המדע שצריך ללמוד את "מאבקו של האדם באיתני הטבע". מאחר ונוכח לדעת, כי פרט לספרו של ברוור אין שום ספר רציני בגיאוגרפיה למערכת החינוך, החליט לכתוב את ספרו על ה"גיאוגרפיה של ארץ ישראל", שיצא בהוצאת צ'צ'יק בשנת 1943. בעשרות ספרי הלימוד שחיבר לאחר מכן, הביא את השקפת העולם הנזכרת, אך הבין כי אין אפשרות להקיף את כלל התופעות באזור מסוים, כפי שדרשה הגישה הרגיונלית, הרי הוא בחר בהדגמה של תופעות ולא בסקירה של כל התופעות.

פאפוריש יצר סכמה קבועה של ספרי הלימוד שלו, מאחר והם נכתבו כספרי לימוד בגישה רגיונלית, הוא העדיף לקיים בהם מנגנון ברור של נושאים קבועים. כחניך האסכולה הגרמנית, הוא דגל "בעליונות המפה" ככלי של גיאוגרף, ולכן הדגיש את מיומנות השליטה באטלס ובמפות, כאמצעי חשוב ללימוד גיאוגרפי. עד אמצע שנות החמישים כתב בעיקר ספרי לימוד לבתי ספר התיכוניים: גיאוגרפיה של ארץ ישראל, גיאוגרפיה כלכלית, גיאוגרפיה של המזרח התיכון ועוד. באמצע שנות החמישים החל לכתוב ספרים גם לבתי ספר היסודיים – סידרה שהיוזמה אליה באה מצד הסתדרות המורים. סה"כ חיבר כעשרים ספרי לימוד, שחלקם הופיעו במהדות רבות במשך כשלושים שנה.

פרט לספרי הלימוד כתב עשרות מאמרים בתחומי הוראה הגיאוגרפיה בבטאונים שונים, וכן הוציא שתי מונוגרפיות גדולות: האחת על מצרים והשניה על ארה"ב, ובשנות הששים הראשונות פירסם גם ספר כללי על מתודיקה של גיאוגרפיה.

לסיכום, תרומתו של פאפוריש למערכת החינוך הגיאוגרפית בבתי הספר היתה גדולה, בעיקר דרך ספריו הרבים. מאחר והיה שבוי בידי הקונספציה הגרמנית הרגיונלית, ספריו היו חד גווניים, ושמם נקשר עם הוראת פרטים ומידע ולא עם פיתוח חשיבה מקצועית.

 

מודעות פרסומת